כלי חמישי ואחרון לסידרה זו: שינוי רגשי הרגש הנפוץ ביותר הוא רגש שנקרא- אוף!

אם את כמו רוב האנשים, את אומרת 'אוף!' לפחות ארבע פעמים ביום. אוף, איזה  מעצבן!

וזה אכן מעצבן, כל הרגשות השליליים האלה, בשביל מה הם באים להציק לי? החיים לא מספיק מסובכים גם בלעדיהם? פחדים, חרדות, דאגות, כאבים, תסכולים, נחיתות וכדו'.

בצורה דומה אפשר לומר 'אוף!' גם על כאבים גופניים : כאבי בטן, גב, גרון, יבלות וכדו'. בשביל מה צריך אותם?

אנחנו הרי יודעים שהקב"ה "יצר את האדם בחכמה". הקב"ה ברא בגוף שלנו מערכת אזעקה משוכללת שיודעת להתריע על בעיה בגופנו שדורשת פתרון. כאב בטן למשל, מעורר אותי לחשוב על משהו בתפריט שלי שאולי אינו מתאים לי. כאב גב יכול להצביע על תנועה לא נכונה שאני עושה.

מסקנה: כאב גופני מעורר אותי לפעול בכיוון של פתרון הבעיה.

ומה עם כאב רגשי?

מערכת האזעקה הרגשית מתוחכמת לא פחות. המנגנון הרגשי מדליק נורות אדומות, מציף אותנו ברגשות שליליים ותובע התייחסות. "אל תתעלמי ממני, אני מהבהב כדי לסמן לך משהו".

מסקנה: כאב רגשי מעורר אותי לפעול בכיוון של פתרון הבעיה.

נערוך כעת מדגם של מספר רגשות שליליים ונפרט מהו המסר שלהם עבורנו:

1) כעס - המסר: כלל חשוב בחיי הופר על ידי מישהו.

           הפתרון: לבדוק-האם אדם זה מכיר בכלל עד כמה הכללים הללו חשובים עבורי? יתכן ויש לו כללים "נכונים" אחרים, לדעתו ? כיצד אוכל להבהיר לו את חשיבות הכללים שלי בעיני כך שאגרום לו לרצות לעזור לי ולא להפר אותם שוב?

2) תסכול - המסר: המוח שלי מאמין שאני יכולה לזכות להצלחה רבה יותר מהצלחתי הנוכחית.

              הפתרון: נסתכל על התסכול כעל ידיד הממקד אותנו היכן להגמיש את גישתנו על מנת להשיג תוצאות. ננסה לחפש מודל לחיקוי, אדם שמצא דרך להשיג את הדבר שבו אנחנו מעונינים ונלמד ממנו.

3) אובדן - המסר: אחת מציפיותנו לא נענתה, זהו אובדן מסוים היוצר כאב.

             הפתרון: לבדוק האם מישהו באמת מנסה לפגוע בי? יתכן כי אינו מבין את השפעת מעשיו עלי?

             להעריך מחדש : האם באמת איבדתי משהו? להבהיר לזולת איך הרגשתי, "אולי פירשתי לא נכון כאילו לא  אכפת לך ממני, התוכל להסביר לי מה קרה באמת?"

4) פחד - המסר:  מחשבה שבקרוב יקרה משהו שיש להתכונן אליו. אם ננסה להתכחש למסר שלו, הפחד לא ירפה.

            הפתרון: לבדוק מה עלינו לעשות על מנת להתכונן מבחינה נפשית. לאחר שעשינו את כל ההשתדלות מצידנו, מגיע זמנו של "השלך על ד' יהבך...". לדעת שעשיתי כל מה שאפשר ולבטוח בד' שישמור עלי.

5) כשלון - המסר: כרגע אין לנו את רמת המיומנות הדרושה לצורך המטלה הזו.

             הפתרון: האם באמת עלי לחוש ש"אני כשלון" או שמא עלי לגלות דרך מוצלחת יותר לביצוע המטלה?   נכון, אינני מושלמת. אבל אוכל להשתפר על ידי שאשיג מידע נוסף, אסטרטגיות טובות יותר, מודל לחיקוי  או הכשרה נוספת.

לאחר שהבנו את המסר של הרגש הלילי - נשחרר אותו לדרכו. הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת. הבנו את המסר, ביי ביי.

אז, יש מה לעשות או "אין מה לעשות"?

האם צריך להשלים עם שלטון הרגשות השליליים עלינו כדוגמת המיתוסים הבאים:

"מה אני אעשה, הוא עיצבן אותי?"

"זה כל כך מדכא."

"זו אכזבה נוראית. הוא פשוט מעל באמון שלי."

האם אמסור את שרביט חיי בידי אנשים אחרים?

הם יחליטו עבורי כיצד להרגיש?

מה, אני בובת תאטרון המנוהלת בידי מישהו אחר?

לא! אני רוצה לקחת בחזרה את ההגה לידיים שלי ולשלוט בסוגי הרגשות שמציפים את ליבי. אני יכולה לבחור להרגיש רגשות חיוביים, כמו : שמחה, אהבה, התרגשות, התפעלות, הכרת טובה. ומדוע שלא אעשה זאת? הרבה יותר כיף לבחור להרגיש שמחה ואושר, נכון?

לחיי העצמאות הרגשית שלנו!!!